אלגנטיות של קיפוד The Hedgehog/ Le Hérisson "סרט מחמם לב" Empire Magazine

סרטה של מונה אשש זוכה פרס הסרט הטוב ביותר - פסטיבל סיאטל זוכה פרס הפסקול הטוב ביותר - פסטיבל ואלאדוליד

26/10/2011 17:32

מאת:רותה דנינו

עם ג'וסיאן בלאסקו "ג'יגולו צרפתי", "הדייר" וטוגו איגאווה
"סיפור גדול", "זיכרונותיה של גיישה", "עיניים עצומות לרווחה"

על פי רב המכר העולמי מאת מוריאל ברברי. "יצירת ספרות גאונית" The Boston Globe.
דרמה כובשת על היכרות מפתיעה בבית דירות פריזאי. פאלומה בת ה 11 היא ילדה אאוטסיידרית שצמודה ללא הפסקה למצלמת הוידאו שלה ומתכננת בסוד לשים קץ לחייה ביום הולדתה ה 12. עד אז היא עסוקה בתיעוד תמידי ולעג לכל הנעשה סביבה - חייה הבורגניים של משפחתה העשירה בפריז, אביה השר, אמה המכורה לטיפול פסיכולוגי ואחותה הסטודנטית הטיפשה. רק עם רנה, שוערת הבניין החבויה בעולמה, ועם קאקורו, הדייר היפני החדש המצליח להיכנס אל ליבה, מצליחה פאלומה למצוא שפה משותפת. השלושה ייצרו מערכת יחסים מיוחדת ועדינה בין שלושת הקומות בבניין וכל אחד מהם ימצא את הדרך להשיל קצת מהקוצים העוטפים אותו.

הספר יצא בישראל בהוצאת כתר, זכה לספר פלטינה והיה לאחד מרבי המכר הגדולים ביותר בארץ.

צרפת 2009, 100 דקות , צרפתית. תרגום לעברית ואנגלית.

החל מ 10 בנובמבר בבתי קולנוע
הסרט מופץ על ידי סרטי אורלנדו

בימוי : מונה אשש Mona Achache
תסריט : מונה אשש
עפ"י פי ספרה של מוריאל ברברי
הפקה: אן דומיניק טוסן Anne-Dominique Toussaint
מארק לומברדו Mark Lombardo
מוסיקה מקורית: גבריאל יארד Gabriel Yared
צילום: פטריק בלוסייה Patric Blossier
עריכה: ג'וליה גרגורי
ניהול אמנותי: פטריק שמיט
עיצוב: איב בורבר
קול: ז'אן פייר דורה, ארנו רולן, ניקולס נגלן
עיצוב תלבושות: קתרין בושרד

משתתפים :
רנה מישל: ז'וסיאן בלאסקו Josiane Balasko
פלומה ג'וזה: גראנאס לה גירמיק
קקוּרוֹ אוזו: טוגו איגאוה Togo Igawa
סולנג' ג'וזה : אן ברושה
מנואל לופס:אריאן אסקריד
פול ג'וזה: ולדימיר יורנדוף
קולומב ג'וזה :שרה לה פיקר
ז'אן פייר : ז'אן לוק פוראז
מדאם דה ברוגי'ל: גי'זל קסדסו

ראיון עם הבמאית מונה אשש

איך היית מסכמת את הסרט?
זהו סיפור על מפגש בלתי רגיל בבניין של בני המעמד הגבוה בפריז, בין רנה השוערת, פלומה הילדה האינטליגנטית וקאקוּרוֹ אוזו היפני המסתורי.

מתי שמעת לראשונה על ספרה של מוריאל ברברי ?
גיליתי את הספר מיד כשהוא יצא. זמן קצר קודם לכן פגשתי את המפיקה אן דומיניק טוסון, וביקשתי ממנה לקרוא תסריט שלי. היא מצאה אותו מעניין אבל אמרה שהוא מעט "מעיק", היא אמרה לי שהיא תשמח לעבוד איתי כשהיה לי סיפור שהוא מעט יותר כיפי. מכיוון שאני מאד אוהבת עיבודים של ספרים, חיפשתי בחנות ספרים והתחלתי לקרוא עטיפות של ספרים שונים. רציתי לרכוש את "אלגנטיות של קיפוד" אבל נמנעתי מכך כיון שהשורות היו ארוכות מדי. באותו ערב חברה סיפרה על הספר שהיא בדיוק סיימה לקרוא, מסתבר שזה היה הספר הזה והיא השאילה לי אותו. קראתי וצלצלתי לאן דומיניק. "מצאתי את הסיפור" תשובתה היתה "זה בלתי יאמן, הספר הזה מונח ליד המיטה שלי" היא סיימה לקרוא אותו והיתה נלהבת ממש כמוני. פנינו לגאלימר (המו"ל בצרפת), ולמרות שעוד במאים רצו את הזכויות על הספר הצלחנו לארגן פגישה עם מוריאל ברברי. בעקבות הפגישה הזו היא בחרה בי ונתנה לי את הזכויות.

מה בסיפור נגע בך?
האבסורדיות. הקסם במפגש בלתי אפשרי בין דמויות. הבית הזה מזכיר לי גרסה עשירה יותר של הבית בו גדלתי. אבל מה ששבה את ליבי היו הדמויות של פלומה ושל רנה. האישה הדהויה הזו העוברת מהפך כשהיא פוגשת את הילדה... והילדה הזו, כל כך קודרת, ומגלה דרך המפגש עם רנה וקאקוּרוֹ שהחיים הם הרבה יותר מורכבים ומפתיעים ממה שהיא חושבת. הזדהיתי לחלוטין עם שתיהן.

כשרנה פוגשת את קאקורו זה נראה לגמרי כמו אגדה מודרנית.
יש בסיפור את כל המרכיבים של אגדה וניסיתי לצלם את הסרט כשהידיעה הזו מלווה את מחשבתי. רנה היא סינדרלה, פלומה היא פיה קטנה ואדון אוזו הוא נסיך הקסם. כשרנה מקבלת את הצעיף במתנה ממר אוזו היא נרגשת כמו נערה מתבגרת בדייט הראשון שלה. שלוש הדמויות הללו הן ריאליסטיות ויחד עם זאת הם מעט מרוחקות, על זמניות, וחיות מחוץ לנורמה. רציתי גם ליצור סביבה שתתן מעט מהתחושות הללו.

למשל ?
רציתי לצלם בבניין ארט נובו, לדעתי יש בהם משהו רומנטי, פיוט על זמני, ומצד שני מאד פריסאי. רציתי שלבניין יהיה אופי משלו, שמתכתב עם הצורה הכללית שרציתי שתהיה לסרט. לא רציתי ליצור קריקטורה בורגנית, כמו שקורה כשמשתמשים בבניין בסגנונו של האוסמן (Haussmann). לא רציתי בניין נוצץ, מכוסה בזהב ושיש. חיפשתי ליצור אווירה יותר אניגמטית.

באלה בעיות נתקלת שהתחלת לעבוד על התסריט?
יש ספרים שהם יותר ספרותיים מאחרים. והספר הזה הוא מאד כזה. הטריק בעיבוד הוא להפוך לקולנועי את מה שהוא ספרותי. בספר פלומה כותבת יומן, בסרט היא מציירת. לא רצתי להשתמש בקריינות, המצלמה של פלומה באה לשרת את קולה. הסרט כמו הספר נע הלוך ושוב בין נקודת המבט של פלומה ושל רנה. היה חשוב למצוא את האיזון הנכון ולא לקדם דמות אחת על חשבון השנייה.

סגנון כתיבה של פלומה בספר מאד בוגר לילדה בגילה.
לכן רציתי שהיא תצלם את הדברים שהיא מצלמת מאד ברצינות. היום כל אחד יכול לצלם תוך שימוש בכל מיני אמצעים. רציתי שפלומה תצלם במצלמת וינטאג, כשעיניה דבוקות לעינית המצלמה. רציתי שהעולם הדמיוני שלה יהיה ויזואלי.

האם לוח השנה שהיא עושה בסרט קיים בספר?
לא. הרעיון של לוח השנה, מעין ספירה לאחור ליום ההולדת שלה ובעצם ליום ההתאבדות שלה בא בשלב מאוחר יחסית. רציתי להביא את התשוקה שלה למות בצורה אמינה ובעיקר ויזואלית.

כשכתבת את התסריט האם חשבת כבר אז על ז'וסיאן באלאסקו לתפקיד רנה?
כן, וכל הזמן ניסיתי להתגבר על החשש שהיא תסרב. אבל חשבתי עליה בפעם הראשונה כשקראתי את הספר. אני אוהבת אותה כשחקנית , כאישה ואת הבחירות שהיא עושה. המחשבה על עבודה של גילוי מחדש של הנשיות עם שחקנית כמו ז'וסיאן בלאסקו הוא דבר שמאד מאד קסם לי.

איך הגיבה ז'וסיאן בלאסקו כשהיא קראה את התסריט ?
היא לא קראה את הספר. כשהיא קראה את התסריט היא היתה מאד ישירה ונתנה לי הערות, לא רק על הדמות של רנה. אני חושבת שהפגישה הראשונה שכנעה אותה. זה היה הגיוני שניפגש קודם כיון שזה סרט ראשון שלי ואני במאית צעירה.

היא הצליחה להעשיר את הדמות?
בודאי. בכל פעם שאני צופה בסרט היא מפעימה אותי. היא ממש מתנה לבמאים. ובמיוחד אם זהו סרטך הראשון. לא רק שהיא העשירה את הדמות גם הנוכחות שלה, הביטחון שלה וההתלהבות שלה סחפו אותי במהלך הצילומים.

איך הפכת את ז'וסיאן באלאסקו לרנה ?
במהלך החזרות עבדנו על החזות שלה, שהפכה לדרך נוספת לדבר על הפסיכולוגיה שלה. עבדנו עם המאפרת והספר וכך החלנו לבנות את הדמות שלה. ללא איפור ועם פאה לא מחמיאה, רציתי שהמהפך שלה יהיה אמין. לא רציתי שהיא תצא מן המספרה וסלון היופי עם הרבה יותר מייק אפ ממה שהיא נכנסה אליו. רציתי שהיא תישאר אותו דבר ושהמהפך יהיה פנימי. מהמבט שלה, מהדרך שהיא מניחה לדברים לזרום. המטמורפוזה הזו מתבררת בגלל איכויות המשחק של ז'וסיאן.

מה חיפשת בילדה שתגלם את פלומה ?
שלא תהיה יפה במיוחד אבל עם הרבה חן. אני לא יודעת למה דמיינתי אותה בלונדינית. כשכתבתי את התסריט ראיתי את "מיס סנשיין הקטנה". לילדה היה מראה כל כך ייחודי, ילדה עם מבט בוגר וזה מה שחיפשתי. ראיתי חומרים מצולמים של יותר מ 200 ילדות. כשראיתי את גראנאס, מיד חשתי שאני רוצה אותה ולא טרחתי לפגוש את הילדות האחרות. ביקשתי שיקצצו את שערה, יסלסלו אותו וירכיבו לה משקפיים. ואז הבנתי שהיא נראית כמוני. ובנוסף לזו פאלומה הוא שמה של אחת מבנותיי. במבט לאחור הבנתי עד כמה הזדהיתי עם הדמות של הילדה. שאלתי פרטים רבים מילדותי כשכתבתי את דמותה.

זה היה קשה לביים ילדה בת 11 ?
לא, כיון שעבדתי עם ילדים בשני הסרטים הקצרים שלי. אבל בעיקר בגלל שגראנאס מאד מוכשרת. קלילה , מפוקסת ובוגרת. היה לנו קשר מצוין בצילומים. היה תענוג גדול לגלות את הדמות ביחד. הטיקים הקטנים שלה, הדרך שהיא מרכיבה את המשקפיים על קצה אפה, או תוקעת אותם בשערה. איש הקול ואני עבדנו הרבה על הקול של פלומה. עשינו אותו עמוק יותר מקולה של גראנאס. רציתי לצור לה סביבה נעימה לעבודת המשחק שלה, רציתי שהיא תהנה גם שהיה על הדמות לומר דברים מאד קודרים.

היה קשה למצוא שחקן לתפקיד של מר אוזו ?
חיפשנו שחקן בין הגילאים 60-70 , אלגנטי, עם עיניים חודרות, בשלושה מקומות: יפן, צרפת ואנגליה. גם לאחר שפגשתי את טוגו נסעתי ליפן לפגוש חמישה שחקנים נוספים. אבל חשתי כלפיו אותו דבר שחשתי כלפי גראנאס. הוא נראה כל כך כמו הדמות שדמיינתי. העובדה שהוא מדבר אנגלית אפשרה לנו לתפקד ללא מתורגמן. הוא למד את כל הטקסט שלו באופן פונטי. שהיה מעמסה לא קטנה עליו. מאמנת השפה שלו הייתה צריכה להקפיד שהוא לא ידבר צרפתית במבטא אנגלי.

בואי נדבר על דג הזהב. הוא לא ממלא תפקיד כל כך גדול בספר.
הוא לא מופיע בו בכלל. יש משפט בו פלומה אומרת שהעולם נראה לה כמו קערה של דג זהב. בו אנשים בוגרים מבלים את זמנם כשהם נתקלים אחד בשני כמו זבובים על אותה שמשת חלון. אהבתי את הדימוי ורציתי לחקור את המטאפורה. הנחתי את דג הזהב במטבח בהתחלה ולאט לאט הוא הפך לדמות בזכות עצמו. ואז חשבתי שהילדה צריכה לעשות משהו עם דג הזהב. נדמה לה שהיא הרגה אותו עם גלולה ושוטפת אותו באסלה, אבל הוא מופיע בדירה של רנה. כמו הסיפור של הסרט, מותו של אדם אחד ייתן לאחר את הכוח לחיות. אהבתי את הרעיון של דג זהב קטן אחד שמת במקום אחד וקם לתחייה במקום אחר.

האם היו לך ראיונות נוספים בהקשר לעיצוב התפאורה מעבר לבניין בסגנון ארט נובו?
מעצב ההפקה איב ברובר הבין שאני לא רוצה למקם את הסיפור בזמן מסוים. מדובר בשנת 2009 אבל אין טלפונים ניידים, אין מחשבים, ואין חיבורים אלקטרוניים היוצאים מן הבניין. זו בועה בזמן מוקפא. אין פוסטרים בחדר של פלומה, אין אזכור של מוצרים או קישור לימינו. הבניין שחלמתי עליו לא קיים. המפיקה הבינה שזה יהיה יקר אבל ישרת את הסיפור לכן בנינו סט צילומים. זה אפשר לי לעבוד על התסריט בזמן בניית הדירות והחללים. לא רציתי תפאורה קרה ולא רציתי ליפול למלכודות הקלישאתיות של תיאור חיים בורגניים.

לאור העובדה שהקפדת כל כך על התפאורה, תלבושות ותאורה האם גם היה לך ברור איזה מוסיקה את רוצה להשתמש?
כן וגם ידעתי מה אני לא רוצה. כדי לשמר את הרעיון של על זמניות החלטתי לא להוסיף מוסיקה בכלל. המוסיקה היתה צריכה להיות תואמת לאווירה הכללית של הסרט. פגשתי את גבריאל יארד והוא הצליח להבין מה אני רוצה.

מה הזיכרון הטוב ביותר שלך?
כשהמפיקה צלצלה לאחל לי חג מולד שמח- יש לנו את הזכויות על הספר. ושנה אחרי כשהיא צלצלה שוב בחג המולד לומר שז'וסיאן באלאסקו קראה את התסריט ורוצה להיפגש איתי. אבל יש לי זיכרונות רבים. הריטואלים הקטנים של הבוקר, לקחת את בנותיי לבית הספר, לנסוע במכונית לעבר האולפן , קפה קרואסונים, ואז לעבוד שעה עם פטריק המפקח על התסריט, ולעבוד על יום הצילום לפני ששאר הצוות מגיע.

לסיום מי הוא הקיפוד?
אני חושבת שכולנו מעט קיפודים בחיינו. עם יותר או פחות אלגנטיות.

ראיון עם ז'וסיאן באלאסקו

איך עבדת על התפקיד?
עם הרבה אינטואיציה. לא הייתי צריכה לפגוש שוערות, אני חייבת להגיד שפגשתי כמה וכמה רנה בחיים שלי. תמיד הרגשתי באיזה רגע אני לא בדמות. ההליכה שלה הושפעה מאימי, שתמיד הלכה די מהר.

מה גרם לך לקחת את התפקיד ?
לא קראתי את הספר, רק ידעתי שהוא היה רב מכר. אחרי שקראתי עותק ראשוני של התסריט דברתי על כמה נקודות עם מונה בטלפון. היא אמרה שתעשה כמה תיקונים. אחרי שקראתי את הטיוטה השנייה הייתי בטוחה שאני רוצה לגלם את רנה. נפגשתי עם מונה, היא הגיעה לביתי והיה לי נדמה שהבת שלי יושבת שם. היא הייתה מעט מבוהלת, אבל הציגה את הדמויות בצורה מאד אינטליגנטית. היא בחורה צעירה מאד מבריקה ובנוסף לכך יש לה יכולת שכנוע טובה מאד. מנקודה זו העובדה שזה הוא סרטה הראשון בכלל לא הייתה חשובה.

את אחת השחקניות הבודדות בקולנוע הצרפתי שמרשות לעצמן לעבור שינוי, לעיתים שינוי לרעה , ומוכנה לכער את עצמך. זה גורם לך הנאה מיוחדת?
קודם כל זו העבודה שלי. כולנו התחלנו כשחקנים צעירים שאוהבים להתחפש לגלם זקנים, פושעים, עשירים יומרניים וזונות מזדקנות. זה לא משהו שאני מוצאת קשה במיוחד, להפך. אני מוצאת שזה קל יותר מאשר להכריח את עצמי להציג סקסיות מזויפת או יופי. לעיתים אנשים ברחוב אומרים לי - את נראית בחיים יותר טוב מאשר בקולנוע. וזהו מחמאה אמיתית כיון שהסרטים הללו הם חלק קטן מחיי. יש לי עדיין את החלק המשמעותי – חיי הפרטיים.

איך זה היה לשחק מול השחקן היפני שלמד את הטקסט שלו באופן פונטי?
טוגו הוא שחקן נהדר והוא ידע בידוק מה המשמעות של הטקסט שלו. בנוסף לכך הוא איש מאד חם ממש כמו הדמות שלו. זה היה תענוג שהוא היה הפרטנר שלי.

מה הוא הקיפוד עבורך?
משהו שכדי להגן על עצמו מגולל את עצמו לכדור ומתכנס בתוך עצמו. וזה גם משהו שכמו החיה, כלומר הקיפוד, מאד שימושי. אני מוצאת את הדמות מאד מרתקת כי אני לעיתים כמו רנה, אנשים לא יודעים מי אני כי אני מעדיפה להתחבא מאחורי הדימוי של נערה מצחיקה.

ראיון עם טוגו איגאווה

איך נפגשת עם מונה?
נפגשתי קודם כל עם מישל לגונס המלהק. נפגשנו לבד, הערכתי את ההתחשבות שלו עם הדברים שהטרידו אותי, במיוחד בגלל הרעיון שאשחק בצרפתית, שפה שאני לא שולט בה. הוא הציע שאעשה מבחן בד ביפנית. אז הגיע מונה וישבנו ביחד והתחיל האודישן הרשמי. ומיד כשראיתי אותה נשביתי ביופיין של עיניה. שכחתי מהפחד שלי ורק שיחקתי בשבילם. זהו הייתה חוויה יוצאת דופן.

איך התגברת על הקושי בשפה? אתה כלל לא מדבר צרפתית.
הודות למאמנת שלי , בלעדיה זה לה היה קורה.

הכרת את ז'וסיאן באלאסקו לפני הצילומים?
שמעתי את שמה, לא ראיתי את הסרטים שלה. כשקיבלתי את התפקיד קניתי כמה די וי די. נבהלתי מהאישיות החזקה שלה ומאד רציתי לשחק מולה.

מה הזיכרון היפה ביותר שלך מהצילומים?
החיוך של גראנאס.

והרע ביותר?
לאכול מרק ראמן קר 100 פעמים אחת אחרי השנייה.

מה הרשים אותך ביותר בדרך העבודה של הצרפתים?
העובדה שיכולנו ליהנות מארוחה שלמה בכל יום, עם יין טוב וזה הוגש על שולחן יפה מבלי שהיינו צריכים לעמוד בתור. בסטים של סרטים באנגליה תמיד מגישים צ'ילי קון קרנה או ספגטי שהם הרבה מעבר לאל דנטה. מלווים בירקות מבושלים יותר מדי. מיד כשהטבח ממלא את הצלחת שלך הוא צועק הבא בתור. היה מדובר בחמישה ימי העבודה בלבד, היה להם אפקט חשוב לאיש זקן כמוני.



כתבות נוספות....
נפתח פסטיבל הסרטונים בפייסבוק "קטע טוב", הפתוח להשתתפות הקהל הרחב; עוסק השנה בנושאי העשייה הטובה ויזכה את המשתתפים בו בפרסים יקרי ערך
לראשונה במדינת ישראל סרטי יונייטד קינג של האחים אדרי מצדיעים לקולנוע בישראלי
הבריחה מכדור הארץ 3D Escape from Planet Earth 3D
צומת ספרים מציעה לקראת פסח מגוון מתנות לילדים - ספרים חדשים
פסטיבל הסרטים האינטרנטי "קטע טוב" לקידום העשייה הטובה הסתיים; שלושה סרטונים הוכרזו על ידי צוות אנשי תקשורת וקולנוע כטובים ביותר.
פסטיבל הקולנוע הצרפתי ה 10


---